הצפה

לפעמים האזעקה מסתיימת, אבל הגוף עדיין מרגיש כאילו הסכנה נמשכת. הדופק מהיר, הנשימה קצרה, ויש תחושה של דריכות או מתח בגוף. זו אינה חולשה ולא תגובה "מוגזמת", זו מערכת העצבים שעושה בדיוק את מה שהיא נועדה לעשות: לשמור על החיים. האזעקה נשמעת, ואנחנו נכנסים במהירות למרחב המוגן. הדלת נסגרת. לרגע נדמה שהכול נעצר. אבל בתוך הגוף - המערכת עדיין פועלת. הדופק מהיר יותר, הנשימה קצרה יותר, ולעיתים מופיעה תחושת דריכות, בלבול או מתח בגוף. גם כאשר אנחנו כבר במקום מוגן, הגוף לא תמיד נרגע מיד. אם

מכירה את הרגע הזה שמשהו קטן קורה, ופתאום הכל מתהפך? מילה אחת, מבט, שתיקה, ואנחנו כבר לא אנחנו. כועסים, מוצפים, נסגרים, מתנתקים או מגיבים בעוצמה שמפתיעה גם אותנו. ואז מגיעה הביקורת העצמית: למה אני מגזימה? למה אני לא מצליחה להירגע? למה זה קורה לי שוב? ד״ר דניאל סיגל, פסיכיאטר קליני ופרופסור בבית הספר לרפואה של UCLA, מציע דרך פשוטה, גופנית וברורה להבין מה קורה לנו ברגעים האלו. זהו מודל שלא דורש ידע מוקדם או מושגים מורכבים, אלא רק דבר אחד שיש לכולנו תמיד איתנו: כף יד. המוח שלך נמ