תקופות של משבר, תקיעות או עומס אינן מתרחשות רק ברמת המחשבה.
הן נחוות במערכת כולה: במערכת העצבים, בגוף, בנשימה ובאופן שבו את מגיבה לעולם סביבך.
לכן, לא תמיד הבנה או שיחה בלבד מספיקות כדי לאפשר תנועה אמיתית.

אולי את מבינה היטב מה קורה לך, אך עדיין מרגישה דרוכה או עייפה מבפנים.
אולי למדת להחזיק את עצמך לאורך זמן, במחיר של ריחוק רגשי או אובדן חיות.
אולי ניסית טיפול בשיחה, צברת תובנות, ועדיין משהו עמוק בגוף לא נרגע.

משבר לעיתים נחווה ככישלון, אך הוא אינו סוף הדרך.
לעיתים דווקא שם מתחיל תהליך עמוק יותר.

כאשר העבודה הטיפולית מתייחסת גם לחוויה הגופנית והרגשית, ומאפשרת ויסות הדרגתי של מערכת העצבים, נפתחת אפשרות אחרת.
מתוך הקשבה עדינה לגוף, לנפש ולרוח, יכול להתרחש שינוי שמוביל לחיים שיש בהם יותר נוכחות, בחירה וקרבה לעצמך, חיים שנעים יותר לחיות אותם.